את סמדר,LoolaB, אני מכירה כל החיים.
טוב, זה לא ממש נכון, אבל זה מרגיש ככה. הכרנו לפני שנה וקצת כשהיא הציעה למכירה חותמות שאני רציתי, ולקח לנו בערך חודשיים להפגש כדי שאני אקבל את החותמות. בחודשיים האלה הסתמסנו מלא (מבלי להכיר אחת את השניה), וגם הצטרפנו לאותה קומונה "צומת צבעים".
בסופו של דבר, כמה שניסינו להפגש כדי להחליף את החותמות, זה לא עבד (אז שתינו עבדנו בהייטק ולא ראינו אור יום), והחלפנו אותן במפגש קומונה.
בין לבין הפכנו להיות חברות מאוד טובות, ובשנה אחת הספקנו להכיר ולהבין כמה יש ביננו דמיון בכל מיני בחירות בחיים שאנחנו עושות, בטעם האישי, ועוד.
סמדר חגגה יום הולדת השבוע, וכיאה לבנות יוצרות, הייתי חייבת (אבל חייבת) להצליח להגיע עם מתנה מעשה ידי ולא משהו קנוי.
אז החלטתי שלסרוג במצבי יהיה הכי קל, כי אפשר לסרוג ליד הקטנטנים בסלון, אין ריחות דבק באוויר ובלאגן ולכלוך.
במשך שבועיים ניסיתי לסרוג משהו אבל כל דבר שסרגתי היה יפה על הנייר ובפועל לא יצא יפה מספיק לטעמי. מצאתי את עצמי 3 ימים לפני יום ההולדת ללא כל מתנה מוכנה באופק....
למזלי מיטל נחלצה לעזרתי, וכשתיארתי לה מה אני רוצה לעשות (שתי ילדות סרוגות) היא ישר עשתה חיפוש ומצאה בשבילי סריגות קלות שיוכלו להתאים למצבי: משהו קליל ומהיר "רק כדי שיהיה לי מה להביא"...
בין לבין היא גם שלחה לי את הלינק לבובות האלה, שהן קלות לסריגה, א-ב-ל מלאות בפרטים קטנים ומלא חלקים..... משום מה היה נדמה לי שב-3 יים אספיק לסרוג שתיים (!!!) כאלה, אז ישר התחלתי לעבוד. (שכחתי לציין שבזמן שנותר, גם ביצעתי ברית לבנים שלי, חיפשתי אולמות לאירוע, אירחתי את המשפחה של בעלי....).
במרתון של שי-שבת, כשבאמתחתי רק ראש סרוג, ישבתי וסרגתי וסרגתי... עד שיצא עשן.
למי שתוהה איך הספקתי זה עבד ככה : סורגת שורה, קמה לשים מוצץ, עוד שורה, שוטפת בקבוק, שמה על הידיים, עוד שורה, חזרה לעריסה... וכו'. (כמו כן ככה גם כתיבת פוסט זה... ;-) ).
איכשהו בשבת בצהריים סיימתי בובה אחת, ללא שיער לצערי עליו נאלצתי לוותר כי פשוט לא הספקתי. הדבקתי אותה בתוך מסגרת, קישטתי, והנה, אחרי הקדמה ארוכה מאוד (סורי), התוצאות לשיפוטכם :
(תמונות באדיבות יעל יניב היוצרת המוכשרת והצלמת המקסימה ! תודה !)
האותיות בשחור הן ראב-און, בוורוד טיקרס. כשהתמשתי בהן ממש התבאסתי שאין ל"תוצרת הארץ" אותיות גם באנגלית... :-)
ותקריבים :
סמדרוש, מקווה שהיה לך יום הולדת כיפי, ושנחגוג כל שנה יחד תמיד ! (מחכה לחגיגה המסורתית שלנו).
טוב, זה לא ממש נכון, אבל זה מרגיש ככה. הכרנו לפני שנה וקצת כשהיא הציעה למכירה חותמות שאני רציתי, ולקח לנו בערך חודשיים להפגש כדי שאני אקבל את החותמות. בחודשיים האלה הסתמסנו מלא (מבלי להכיר אחת את השניה), וגם הצטרפנו לאותה קומונה "צומת צבעים".
בסופו של דבר, כמה שניסינו להפגש כדי להחליף את החותמות, זה לא עבד (אז שתינו עבדנו בהייטק ולא ראינו אור יום), והחלפנו אותן במפגש קומונה.
בין לבין הפכנו להיות חברות מאוד טובות, ובשנה אחת הספקנו להכיר ולהבין כמה יש ביננו דמיון בכל מיני בחירות בחיים שאנחנו עושות, בטעם האישי, ועוד.
סמדר חגגה יום הולדת השבוע, וכיאה לבנות יוצרות, הייתי חייבת (אבל חייבת) להצליח להגיע עם מתנה מעשה ידי ולא משהו קנוי.
אז החלטתי שלסרוג במצבי יהיה הכי קל, כי אפשר לסרוג ליד הקטנטנים בסלון, אין ריחות דבק באוויר ובלאגן ולכלוך.
במשך שבועיים ניסיתי לסרוג משהו אבל כל דבר שסרגתי היה יפה על הנייר ובפועל לא יצא יפה מספיק לטעמי. מצאתי את עצמי 3 ימים לפני יום ההולדת ללא כל מתנה מוכנה באופק....
למזלי מיטל נחלצה לעזרתי, וכשתיארתי לה מה אני רוצה לעשות (שתי ילדות סרוגות) היא ישר עשתה חיפוש ומצאה בשבילי סריגות קלות שיוכלו להתאים למצבי: משהו קליל ומהיר "רק כדי שיהיה לי מה להביא"...
בין לבין היא גם שלחה לי את הלינק לבובות האלה, שהן קלות לסריגה, א-ב-ל מלאות בפרטים קטנים ומלא חלקים..... משום מה היה נדמה לי שב-3 יים אספיק לסרוג שתיים (!!!) כאלה, אז ישר התחלתי לעבוד. (שכחתי לציין שבזמן שנותר, גם ביצעתי ברית לבנים שלי, חיפשתי אולמות לאירוע, אירחתי את המשפחה של בעלי....).
במרתון של שי-שבת, כשבאמתחתי רק ראש סרוג, ישבתי וסרגתי וסרגתי... עד שיצא עשן.
למי שתוהה איך הספקתי זה עבד ככה : סורגת שורה, קמה לשים מוצץ, עוד שורה, שוטפת בקבוק, שמה על הידיים, עוד שורה, חזרה לעריסה... וכו'. (כמו כן ככה גם כתיבת פוסט זה... ;-) ).
איכשהו בשבת בצהריים סיימתי בובה אחת, ללא שיער לצערי עליו נאלצתי לוותר כי פשוט לא הספקתי. הדבקתי אותה בתוך מסגרת, קישטתי, והנה, אחרי הקדמה ארוכה מאוד (סורי), התוצאות לשיפוטכם :
(תמונות באדיבות יעל יניב היוצרת המוכשרת והצלמת המקסימה ! תודה !)
האותיות בשחור הן ראב-און, בוורוד טיקרס. כשהתמשתי בהן ממש התבאסתי שאין ל"תוצרת הארץ" אותיות גם באנגלית... :-)
ותקריבים :
סמדרוש, מקווה שהיה לך יום הולדת כיפי, ושנחגוג כל שנה יחד תמיד ! (מחכה לחגיגה המסורתית שלנו).
24 תגובות:
הגר מה מקסים, גם שהספקת לסרוג משהו עם שני הגברברים וגם התוצאה מעלפת
מורן
ULA7
מ-ק-ס-י-ם!
זה מ-ה-מ-ם !! חייבים לראות ולגעת כדי להבין עד כמה זה יפההההה.
כל הכבוד על העשייה תוך כדי עוד כמה פעולות במקביל, או בקיצור - ברוכה הבאה לאמהות - אומנות הג'אנגלינג...
וואו הגר זה פשוט יפהפה! מהמם! עדין כל כך :)
לא ייאמן איך הספקת לעשות את זה כל כך מהר.. פשוט תותחית!
נראה שככל שיש לך פחות זמן, את מספיקה יותר :)
כל הכבוד לך על היכולת להספיק ועוד לכתוב פוסט ....
מקסים !!!
ניקוד השופטים: דוז פואה!!!
הגרי זה מתוק כ"כ ושאפו על ההספקים...בעיניי זה דווקא מקסים יצא עם בובה אחת בתוך מסגרת יפיפיה כזו (-:
מכירה את הלחץ הזה! חוויתי אותו ביום שבת כשהכנתי עוגה, ריבוע ומתנה!!!
(בלי שני תינוקות שיפריעו)
יצא מקסים!!!
כל הכבוד
את כזו קולית!
גם ילדת תאומים לפני שנייה וחצי, גם קורעת את העיר במסיבות וגם יוצרת דברים כאלו מדהימים כאילו הכל שאנטי ורגוע.
שרק ימשיך ככה תמיד!
אב, ואת העיקר לא אמרתי- המסגרת והבובה מהממות!!!
חוץ מזה שהבוב מדהים והמסגרת מדהימה, קודם כל את מדהימה שאת סורגת בובים כאלה...בזמן שאת עסוקה בלגדל את שני הבובונים המדהימים שלך בבית! מעריצה אותך!
המסגרת נהדרת, והבובה מקסימה. כל הכבוד על ההספק!!!
מתנה נפלאה! בעיקר מה שעומד מאחוריה. אני מתה על ההרגשה כשאני מוצאת ציטוט שתפור על הצורך...
יצא לך יפהפה, כרגיל :)
והבובה חמודה!
מצטרפת לשאר: זה שבכלל הספקת לסרוג משהו בתוך כל זה (ולא להתבלבל בספירה, ולפרום כל הזמן) זה הישג אישי בפני עצמו...
יצא ממש חמוד! הכובע לבובה דווקא מוסיף לחמדמדות שלה בעיני.
הגרוש מהמם... אין דברים כאלה
לייקקקקקקק
לירן.
מקסים! וגם אני מצטרפת ל"כל הכבוד" הכללי..... אין עליך !
ומזל טוב לסמדר המתוקה!
אין ספק שכשמנסים לדמיין את הסיטואציה שלך יוצרת בזמן שמגדלת שני תינוקות מתעצמת אף תחושת ההערצה - כל הכבוד!!!
רעיון מהמם!
יש פוסטים שאני צריכה קודם לעכל ואח"כ להגיב :)
אהובתי,
גם אני מרגישה שאני מכירה אותך כל חיי, את חברה מדהימה ומיוחדת במינה, אני יושבת וקוראת את התגובות של הבנות,ויודעת עמוק בפנים, שעשית בשבילי הרבה יותר מסריגה תוך כדי גידול שני מדהימים קטנטנים !!!
אני אוהבת אותך ! ואת המסגרת המדהימה עם הציטוט המושלם מ"צעצוע של סיפור" - ריגשת אותי מ-אוד !
תודה, על הכל...
LoolaB
בובה מקסימה. היא נראית ממש חמוד בתוך המסגרת. כל הכבוד לך על ההשקעה. בטוח שזה לא קל עם שני קטנטנים שצריך לטפל בהם מסביב לשעון.
וואו, כמה מקסים!!! אהבתי מאוד את העובדה שהבובה מחזיקה את הפרח :)
יפעת
אשת חייל ממש, כל הכבוד על התעוזה על המתנה המקסימה ועל ההתמדה למרות כל הלחץ סביבך!
המתנה מהממת ואת מ-ה-מ-מ-ת בעצמך!!!!! אוהבת'ותך
הגר, ממש מולטיטסקינג (:
אין לי מושג איך את מצליחה לעשות את זה.
המסגרת מהממת! הבובה מתוקה מאוד, הדף ברקע פשוט הורס!
אהבתי.
יעל
את סוג של סופר-וומן. איך את מספיקה?!?
התמונה נפלאה!
תקשיבי, כשאני אהיה אימא אני מדפיסה את הפוסט הזה ומדביקה לי אותו מול העיניים! את פשוט סופר וומן מבחינתי!
והמסגרת מעלפת, ואני אוהבת אותה עם בובה אחת!
נשיקות, מירה
הוסף רשומת תגובה