קראתי בפוסט של Tamika14 איך היא מסכמת את העשור האחרון, בעקבות פוסט שפרסם בצלאל- והחלטתי ללכת על זה גם.
והנה הבקשה : לקראת סיומו של העשור הראשון במילניום הנוכחי, אני מזמין אתכם להיפגש עם עצמכם שלפני 10 שנים. דמיינו שמכונת הזמן הביאה אתכם ל- 31 בדצמבר 1999, אתם יושבים איתכם לכוס קפה (או שוקו, או בירה, או מיץ גזר...) ומספרים לדמותכם הצעירה מה אתם חושבים עליה, מה עומד לקרות לה בעשור הזה, ושבאג 2000 לא באמת הגיע בסוף...
אז הנה הפגישה שלי עם עצמי, שהתקיימה ב-31 לדצמבר 1999, רגע לפני שהלכתי להפגש עם חברים לחגוג את תחילת המילניום הבא :
עוד מעט תלכי לפגוש את חברייך ולא תמצאו שום מקום לבלות בו, ובסוף תמצאו את עצמכם בפאב בת"א, צופים על מגדלי עזריאלי ומחכים לראות את השעון סופר אחורה. 5 חודשים מאוחר יותר תשתחררי מהצבא, תסעי לניו ג'רסי לכמה חודשים להדריך במחנה קיץ. תחזרי לארץ, תתחילי לעבוד, תכירי בחור בשם אסף איתו תהיה ב-6 שנים הקרובות, בהן תסעו גם לבוסטון לשנתיים, תחזרי לארץ ותתחילי ללמוד תואר במנהל עסקים ומערכות מידע. במהלך התואר תכירי אנשים נפלאים ונפלאים פחות, תעבדי קשה מאוד לממן את עצמך וגם תצליחי לסיים בהצטיינות יתרה ולהיות מתרגלת למגוון קורסים. (סליחה על חוסר צניעות, אבל זו אני פוגשת את עצמי..., לא ?).
בשנה השלישית של התואר תכירי את בעלך אי שם במלון הנסיכה באילת, תעברי חודשיים מאוד קשים של התלבטויות, ותחליטי לפתוח פרק חדש בחיים עם בעלך לעתיד. תסיימי תואר, תאמצי חתולה מקסימה - בל, תתחילי לעבוד בהיי טק ובין לבין תגלי גם את עולם הסקראפבוקינג שתמיד היה בתוך רק עכשיו יכול לצאת החוצה, תגלי שיש בנות (נהדרות) שרק מלהריח נייר מטמסטלות.
חצי שנה לפני סיום העשור תתחתני באושר.
חמישה ימים לפני סיום העשור תכתבי את הפוסט הזה. עד כאן אני יכולה לספר לך. את העשור הבא, נגלה יחד.
אל תשני כלום בעשור הנוכחי. תעשי הכל אותו דבר. תעברי חוויות נעימות ונעימות פחות, שמהן רק תפתחי ותלמדי הלאה איך להתנהג בעתיד.
שיהיה לך עשור ראשון נעים, ולי עשור שני נעים :-)
ושבת שלום,
הגר
נ.ב
אי שם בטיול למערב ב-2004, את תשבי במסעדה סינית בסן פרנסיסקו ואחכ תבלי בשירותים שלושה ימים רצוף. אולי רק את זה הייתי משנה ובוחרת לשבת במסעדה אחרת. :-)
איזה רעיון נחמד - תודה בצלאל.
והנה הבקשה : לקראת סיומו של העשור הראשון במילניום הנוכחי, אני מזמין אתכם להיפגש עם עצמכם שלפני 10 שנים. דמיינו שמכונת הזמן הביאה אתכם ל- 31 בדצמבר 1999, אתם יושבים איתכם לכוס קפה (או שוקו, או בירה, או מיץ גזר...) ומספרים לדמותכם הצעירה מה אתם חושבים עליה, מה עומד לקרות לה בעשור הזה, ושבאג 2000 לא באמת הגיע בסוף...
אז הנה הפגישה שלי עם עצמי, שהתקיימה ב-31 לדצמבר 1999, רגע לפני שהלכתי להפגש עם חברים לחגוג את תחילת המילניום הבא :
עוד מעט תלכי לפגוש את חברייך ולא תמצאו שום מקום לבלות בו, ובסוף תמצאו את עצמכם בפאב בת"א, צופים על מגדלי עזריאלי ומחכים לראות את השעון סופר אחורה. 5 חודשים מאוחר יותר תשתחררי מהצבא, תסעי לניו ג'רסי לכמה חודשים להדריך במחנה קיץ. תחזרי לארץ, תתחילי לעבוד, תכירי בחור בשם אסף איתו תהיה ב-6 שנים הקרובות, בהן תסעו גם לבוסטון לשנתיים, תחזרי לארץ ותתחילי ללמוד תואר במנהל עסקים ומערכות מידע. במהלך התואר תכירי אנשים נפלאים ונפלאים פחות, תעבדי קשה מאוד לממן את עצמך וגם תצליחי לסיים בהצטיינות יתרה ולהיות מתרגלת למגוון קורסים. (סליחה על חוסר צניעות, אבל זו אני פוגשת את עצמי..., לא ?).
בשנה השלישית של התואר תכירי את בעלך אי שם במלון הנסיכה באילת, תעברי חודשיים מאוד קשים של התלבטויות, ותחליטי לפתוח פרק חדש בחיים עם בעלך לעתיד. תסיימי תואר, תאמצי חתולה מקסימה - בל, תתחילי לעבוד בהיי טק ובין לבין תגלי גם את עולם הסקראפבוקינג שתמיד היה בתוך רק עכשיו יכול לצאת החוצה, תגלי שיש בנות (נהדרות) שרק מלהריח נייר מטמסטלות.
חצי שנה לפני סיום העשור תתחתני באושר.
חמישה ימים לפני סיום העשור תכתבי את הפוסט הזה. עד כאן אני יכולה לספר לך. את העשור הבא, נגלה יחד.
אל תשני כלום בעשור הנוכחי. תעשי הכל אותו דבר. תעברי חוויות נעימות ונעימות פחות, שמהן רק תפתחי ותלמדי הלאה איך להתנהג בעתיד.
שיהיה לך עשור ראשון נעים, ולי עשור שני נעים :-)
ושבת שלום,
הגר
נ.ב
אי שם בטיול למערב ב-2004, את תשבי במסעדה סינית בסן פרנסיסקו ואחכ תבלי בשירותים שלושה ימים רצוף. אולי רק את זה הייתי משנה ובוחרת לשבת במסעדה אחרת. :-)
איזה רעיון נחמד - תודה בצלאל.
