קופסת ממו - הדרכה...

אחרי שהכנתי לכמה חברות (נהדרות!!) קופסאות לפתקי ממו, נתבקשתי להכין הדרכה... אז הנה היא מצולמת שלב אחרי שלב... :

1. חותכים מקרטון ביצוע או כל קרטון אחר עבה שני ריבועים בגודל 10*10 , ארבעה מלבנים בגודל 5*9 .
באחד המלבנים חותכים טרפז מהאמצע :

2. עוטפים כל חלק בנייר - עדיף דק, אני השתמשתי בנייר אורז . שלב זה אינו חובה אך הוא משדרג את הקופסא בכך שלא רואים שום חלק מהקרטון... (ומוסיף ערב שלם של הדבקות!!) :

3. גוזרים נייר מדוגם בהתאם לאיך שרוצים לקשט את האלבום. כל חתיכה תהייה קטנה בטיפה פחות מהגודל של הקרטון, למשל הריבועים הגדולים יהיו בגודל 9.6 במקום 10 וכו' :

4. מדביקים כל חתיכה על הקרטון משני צדדיו :

5 . מתחילים להדביק.. כל הפיאות מודבקות טיפה פנימה - במרחק חצי ס"מ מהדפנות של הריבוע שישמש כבסיס : (שימו לב מה משמש לי כתומך...)

 

(אוף הבלוגר מזיז לי את התמונות ימינה ואני לא מצליחה להזיז אותן לאמצע..........!!!)

6. חיבור המכסה : אני עשיתי את זה באמצעות חתיכת דף מדוגם :

ושלב אחרון ... קישוט המכסה ..

את הקופסא הזו קיבלה דפי במסגרת מפגש קומונה מ-ד-ה-י-ם שהיה לנו ביום חמישי.

יחד איתה היא קיבלה גם לוח שעה מקושט.. :

(בקופסא מצד ימין בלוח היה גם סרגל + עטים, וה- notes הודבק במקום אחר בסוף...)

הפרצופים מודבקים בסקוטש .

(התמונות הסכימו לחזור לאמצע....)

מקווה שהדרכה תורמת :-)  ...

שיהיה לילה טוב ושבוע טוב...

הגר

סתם כל מיני עבודות...ובל לקינוח

כמה כרטיסים ועבודות שעוד לא העלתי לפה.....

מסגרת שהכנתי לאוראל לכבוד המשרד החדש :

אלבום משולשים שעוד לא סיימתי, בעקבות סדנה מקסימה שהתשתתפתי בה (תודה אורלי וקרנושי), הוא פשוט יוצא כל כך יפה גם בלי התמונות שאני פשוט חייבת כבר להציג אותו...

וככה הוא נראה סגור :

כרטיס שחור-לבן-עוד צבע אחד לאתגר שנתנה לי מילשייק...  (האתגר היה להכין כרטיס שחור לבן, בצירוף צבע אחד בלבד). הכנתי כרטיס יום הולדת לאחי שכבר חוגג.. 32 !

ומבפנים :

ומעטפה תואמת :

ושניה לפני שנתתי לו הכרטיס עבר שדרוג, עם חותמות שקיבלתי מקרנושי ומשרית :

וכרטיס חורפי לאתגר שעלה בקומונה "אומנות לכל" :
(לכרטיס עוד לא נקבע ייעוד.. ולכן עדיין ללא כיתוב)

ו.. מי שרוצה לעזוב בשלב זה את הפוסט, מוזמן,
זה שלב ההשווצה בחתולה בל (בל-בל) המהממת שבשבוע האחרון התאהבה בטרימר שלי ופשוט לא עזבה אותו... קבלו אותה :
באה לבחון את השולחן :

מתמקמת על הטרימר :

אוכלת את הסרגל :

ומתיישבת לנוח ולצפות בי עובדת... :

זהו.. לילה טוב !

הגר

מפגש יצירה עם חברות...

לפני בערך חודש וחצי הכרתי ארבע בנות יוצרות מקסימות בסדנאת יצרה אצל נתנאלה. מאז אנחנו בקשר יום יומי... מדברות, משתפות יצירות, מבקרות, מספקות חבילות אחת לשניה....
בחמישי האחרון נפגשנו כל החמישיה אצל יעל לערב יצירה משותף. כל אחת היתה אמורה להביא את מה שהיא עובדת עליו, ופשוט לעבוד עליו יחד. מה שיצא בסוף זה ערב שבו כל אחת החתימה דף חותמות של כל החותמות של השאר, חיתוכי קאלבאג מיוחדים, שימוש ב-Cricut ה-מ-ד-ה-י-ם של רוני, פיצה, עוגה של יעל, ומה לא...
לא ממש עבדנו על משהו מסויים רק ישבנו והתלהבנו ממוצרים אחת של השניה, למעט מיכל שישבה ועבדה ללא הפסקה.....
לכבוד המאורע, חשבת על משהו להכין לכולן - כיוון שכולנו מול המחשב כל היום - חשבתי על משהו נחמד לשים על השולחן בתור מזכרת.. קופסא לדפי ממו.. והנה מה שיצא :

תמונה משותפת :

מודה, מודה, הבא הוא האהוב עלי ביותר...:

.. ונחשו מי מאוד התעקשה להכנס לסט הצילומים... : 

היה מפגש מדהים, מחכה לבא בתור, ועכשיו.. הולכת להתחיל להכין כרטיסים עם כל הציוד החדש שלי :-)

לילה טוב, והמשך סופ"ש נעים,

הגר

ושוב איתכם ....

לפני בערך שבועיים חזר לעבוד אצלנו אורן, והכנתי לו לוח משעם. מחר חוזר לעבוד איתנו מיכאל, בשמו הנפוץ יותר - מייקל, שהוא מעבר למישהו שכיף לעבוד איתו הוא גם חבר טוב . אז כמו שהחלטנו בחברה, הכנתי גם לו לוח משעם עם תמונות, הפעם היה לי קצת יותר זמן מהקודם... אז הנה תמונות :

בתודה ליעל (ובהשראת גליש שהכניה לוח שעם למיכל) צבעתי הפעם את המסגרת בכחול :

האותיות בתמונה הן של קסם שימושי, כמובן, בהשראתה של רוני השתמשתי גם באותיות וגם בנגטיב שלהן :

ואת התמונה של שני הילדים אני אוהבת במיוחד - פיתחתי אותה שלוש פעמים, גזרתי אותם משתי תמונות והדבקתי אחד על השני, כדי ל"הוציא" אותם מהתמונה :

ועוד כמה תמונות :

ו... כבר שני פוסטים לא הזכרתי אותה, הפעם בל לא עזרה לי ביצירה (וגם לא הפריעה), אבל כשבאתי לצלם הנחתי את הלוח על מפה על כסא משרדי. היא התחבאה מתחת לכסא ושיחקה עם המפה (אופייני לחתולים אוהבת מקומות חשוכים..). אז קבלו את המהממת יוצאת מהמחבוא... :

זהו, שיהיה לכולנו עשור חדש נפלא, ללא משברים וללא פיטורים, ולמייקל - איזה כיף שממחר חוזרים לעבוד יחד. חזרה לקפה, לארוחות צהריים יחד, לצחוקים... אין מאושרת ממני :-).

לילה טוב, הגר

שרביט העשור שלי

קראתי בפוסט של Tamika14 איך היא מסכמת את העשור האחרון, בעקבות פוסט שפרסם בצלאל- והחלטתי ללכת על זה גם.
והנה הבקשה : לקראת סיומו של העשור הראשון במילניום הנוכחי, אני מזמין אתכם להיפגש עם עצמכם שלפני 10 שנים. דמיינו שמכונת הזמן הביאה אתכם ל- 31 בדצמבר 1999, אתם יושבים איתכם לכוס קפה (או שוקו, או בירה, או מיץ גזר...) ומספרים לדמותכם הצעירה מה אתם חושבים עליה, מה עומד לקרות לה בעשור הזה, ושבאג 2000 לא באמת הגיע בסוף...

אז הנה הפגישה שלי עם עצמי, שהתקיימה ב-31 לדצמבר 1999, רגע לפני שהלכתי להפגש עם חברים לחגוג את תחילת המילניום הבא :
עוד מעט תלכי לפגוש את חברייך ולא תמצאו שום מקום לבלות בו, ובסוף תמצאו את עצמכם בפאב בת"א, צופים על מגדלי עזריאלי ומחכים לראות את השעון סופר אחורה. 5 חודשים מאוחר יותר תשתחררי מהצבא, תסעי לניו ג'רסי לכמה חודשים להדריך במחנה קיץ. תחזרי לארץ, תתחילי לעבוד, תכירי בחור בשם אסף איתו תהיה ב-6 שנים הקרובות, בהן תסעו גם לבוסטון לשנתיים, תחזרי לארץ ותתחילי ללמוד תואר במנהל עסקים ומערכות מידע. במהלך התואר תכירי אנשים נפלאים ונפלאים פחות, תעבדי קשה מאוד לממן את עצמך וגם תצליחי לסיים בהצטיינות יתרה ולהיות מתרגלת למגוון קורסים. (סליחה על חוסר צניעות, אבל זו אני פוגשת את עצמי..., לא ?). 
בשנה השלישית של התואר תכירי את בעלך אי שם במלון הנסיכה באילת, תעברי חודשיים מאוד קשים של התלבטויות, ותחליטי לפתוח פרק חדש בחיים עם בעלך לעתיד. תסיימי תואר, תאמצי חתולה מקסימה - בל, תתחילי לעבוד בהיי טק ובין לבין תגלי גם את עולם הסקראפבוקינג שתמיד היה בתוך רק עכשיו יכול לצאת החוצה, תגלי שיש בנות (נהדרות) שרק מלהריח נייר מטמסטלות. 
חצי שנה לפני סיום העשור תתחתני באושר. 
חמישה ימים לפני סיום העשור תכתבי את הפוסט הזה. עד כאן אני יכולה לספר לך. את העשור הבא, נגלה יחד. 
אל תשני כלום בעשור הנוכחי. תעשי הכל אותו דבר. תעברי חוויות נעימות ונעימות פחות, שמהן רק תפתחי ותלמדי הלאה איך להתנהג בעתיד. 
שיהיה לך עשור ראשון נעים, ולי עשור שני נעים :-)

ושבת שלום, 
הגר

נ.ב
אי שם בטיול למערב ב-2004, את תשבי במסעדה סינית בסן פרנסיסקו ואחכ תבלי בשירותים שלושה ימים רצוף. אולי רק את זה הייתי משנה ובוחרת לשבת במסעדה אחרת. :-)

איזה רעיון נחמד - תודה בצלאל.